Shvi'ite
Daf 2b
משנה: שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָֽרְפִין וְחוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִשְׁבִילָן. וְכַמָּה יְהֵא בֵּינֵיהֶן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַבָּקָר עוֹבֵר בְּכֵלָיו.
Traduction
Si 3 de ces arbres appartiennent à 3 propriétaires (18)Babli, (Baba Batra 26b)., on les suppose réunis, et l’on cultive pour eux tout le terrain. -Quel espace doit-il y avoir entre eux pour cela? -Il faut, dit R. Simon b. Gamliel, qu’un bœuf puisse passer entre eux avec la charrue (19)Soit 4 coudées. Si la distance était moindre et qu'ils fussent plus rapprochés, il faudrait en arracher un..
Pnei Moshe non traduit
מתני' ג' אילנות של ג' אנשים הרי אלו מצטרפין. והוו כאלו הן של איש אחד וחורשין כל בית סאה בשבילן:
וכמה יהא ביניהן. אכל ג' אילנות קאי ואפי' של איש אחד כדאמרינן לעיל שצריך שיהא ביניהן כדי שיהא הבקר עובר בכליו והיינו ד''א אבל בפחות מיכן למיעקר קיימי ואין חורשין בשבילן:
משנה: עֶשֶׂר נְטִיעוֹת מְפוּזָּרוֹת לְתוֹךְ בֵּית סְאָה חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הָיוּ עֲשׂוּיוֹת שׁוּרָה וּמוּקָּפוֹת עֲטָרָה אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶן אֶלָּא צוֹרְכָן.
Traduction
. S’il y a au moins dix jeunes arbustes disséminés dans un champ de la contenance d’un saa, on peut le cultiver en leur faveur (20)Sans quoi, n'ayant pas encore la sève des vieux arbres, ils dépériraient. Comp. Schekalim, 4, 1., jusqu’au nouvel an (de la 7e). S’ils sont rangés en ligne droite, ou s’ils forment là un demi cercle, on ne cultive que l’espace qui leur est strictement nécessaire (afin de ne pas paraître cultiver le champ pour la 7e année (21)''en (Taanit 3a), ceci est admis comme règle de Moïse sur le Sinaï; comp. (Suka 34a); (Moed Qatan 3b); et (Zevahim 110b.)''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עשר נטיעות. אילנות קטנים וילדות שקורין אותן נטיעות והן מפוזרות לתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר''ה אף בזמן המקדש ודבר זה הלמ''מ:
היו עשויות שורות. כשורה אחת במקום אחד ואינן מפוזרות או שהיו מוקפות עטרה והוא גדר סביב אין חורשין אלא לצרכן של כל אחד ואחד:
הלכה: עֶשֶׂר נְטִיעוֹת כו'. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי לָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עֲרָבָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וּדְלֹא כְאַבָּא שָׁאוּל דְּאַבָּא שָׁאוּל אָמַר עֲרָבָה דְּבַר תּוֹרָה. וְעַרְבֵי נַחַל שְׁתַּיִם. חַד עֲרָבָה לְלוּלָב וַעֲרָבָה לְמִקְדָּשׁ. רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וּדְלֹא כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. בְּשֵׁינִי וְנִסְכֵּיהֶם. בְּשִׁישִׁי וּנְסָכֵיהָ. בִּשְׁבִיעִי כְּמִשְׁפָּטָם. מֵ''ם יוֹ''ד מֵ''ם מַיִם. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְעַכְשָׁיו לָמָּה הֵן חוֹרְשִׁין בִּזְקֵינוֹת. אָמַר לֵיהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּיתְּנָה הֲלָכָה נִיתְּנָה שֶׁאִם בִּקְּשׁוּ לַחֲרוֹשׁ יַחֲרוֹשׁוּ.
Traduction
R. Zeira dit au nom de R. Ila et R. Yossé au nom de R. Yohanan: la coutume de prendre des saules (en faisant le tour de l’autel au temple) est une règle imposée déjà par Moïse sur le mont Sinaï. Cet avis est contraire à celui de Aba Saul, d’après lequel cette règle relative aux saules est un précepte légal, puisqu’il est dit (Lv 23, 40): des saules de rivière. L’emploi du pluriel indique (22)Babli, (Suka 44a). qu’il en faut: 1° en portant la branche de palmier (lors de la cérémonie de la fête des tentes) 2° en faisant le tour de l’autel. De même, R. Aba ou R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: outre la règle relative aux saules, celle qui prescrit la libation de l’eau (pendant l’offre du sacrifice quotidien, lors de cette même fête) remonte aussi à l’ordre de Moïse sur le Sinaï, contrairement à R. aqiba, d’après qui c’est un précepte indiqué par allusion dans la Loi; car, pour le 2e jour, il est dit (23)Cf. (Schabbath 103b).: et leurs libations (Nb 29, 19), expression où il y a un M excédant; puis, au 6e jour, et ses libations (ibid, 31), avec excédant du Ier, et enfin au 7e, il y a selon la règle (ibid, 33), avec excédant du M, et en réunissant ces lettre superflues, on a le mot Maïm, eau, (ce qui suffit comme allusion). R. Hiya bar Aba demanda en présence de R. Yohanan: s’il en est ainsi, comment se fait-il que l’on peut cultiver le terrain au cas où les arbustes sont vieux (la règle ne s’appliquant qu’aux jeunes)? -Lorsque le principe fut posé, répondit-on, il a été décidé que le propriétaire a la faculté de cultiver s’il le veut (pour ne pas laisser dépérir les arbustes, mais ce n’est pas l’ordre de Moïse).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ערבה של מקדש הל''מ וכו'. וגרסי' להסוגיא בריש פ' לולב וערבה:
למקדש. שהיו מקיפין את המזבח:
וניסוך המים. בחג:
ועכשיו למה הן חורשין בזקינות. עד ר''ה הרי הל''מ בנטיעות ילדות דוקא:
בשעה שניתנה הלכה לכך ניתנה שאם וכו' וכן הוא בסוכה. כלומר שבתחלה כך נאמרה הלכה שאם בקשו לחרוש אף באילנות זקנות יחרשו ושלא למחות בידם:
הלכה: שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת כו'. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא אִילָנוֹת שֶׁל אָדָם אֶחָד וְקַרְקַע שֶׁל אָדָם אֶחָד מִצְטָֽרְפִין וְחוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִשְׁבִילָן. אָמַר רִבִּי יוֹסָה אַף אֲנָן תַּנִּינָן דְּרָבָא שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָֽרְפִין וְחוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
Traduction
On a enseigné: selon R. Hiya, si même les arbres appartiennent à une personne et la terre à une autre, on les considère comme joints, et en leur faveur on peut cultiver tout le terrain. R. Yossa dit que la même règle a été enseignée au nom de R. Hiya Rabba: si 3 arbres appartiennent à 3 propriétaires différents, on les considère comme joints, et en leur faveur on peut cultiver le terrain jusqu’au nouvel an de la 7e année.
Pnei Moshe non traduit
גמ' וקרקע של אדם אחד. כגון שמכר לו האילנות ופירש ששייר הקרקע לפניו הרי אלו מצטרפין וחורשין הקרקע בית סאה בשבילן:
אף אנן תנינא דרובא. רבותא טפי שמעינן מהאי ברייתא בשל ג' אנשים מצטרפין הן וחורשין כל בית סאה בשבילן עד ר''ה:
רִבִּי בָּא בַּר זַבְדִּי בְּשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָה דְּבֵית חַוְורָן עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם וְעֶשֶׂר נְטִיעוֹת מִיסוֹד הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים הֶם. מַה וּפְלִיג. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם לֵוִי כָּךְ הָֽיְתָה הֲלָכָה בְּיָדָם וּשְׁכָחוּהָ וְעָֽמְדוּ הַשְּׁנִייִם וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁבֵּית דִּין נוֹתְנִין נַפְשָׁם עָלָיו סוֹף לְהִתְקַייֵם בְּיָדָם כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי מָנָא כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם. וְאִם רֵק הוּא מִכֶּם לָמָּה שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵיעִין בּוֹ. כִּי הִיא חַיֵּיכֶם. אֵימָתַי הִיא חַיֵּיכֶם בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ.
Traduction
R. Aba bar Zabdi dit au nom de R. Hounia de la vallée Hiwran: les règles relatives aux saules, à la libation d’eau, aux dix jeunes arbustes (24)Voir même série, Suka 4, 1 ( 54b). ont pour source les traditions orales des prophètes. -Est-ce à dire que cet avis soit contraire à celui de R. Yohanan? (Est-ce qu’ils ne se confondent pas avec l’ordre de Moïse)? R. Yossé bar R. Aboun répond au nom de R. Levi (25)Comp. Ci-dessus, Pea 1, 1 (p. 6) et même série (Shabat 1, 5) ( 3b).: cette règle avait été déjà admise par les rabbins; puis elle a été oubliée (à Babylone), et des rabbins postérieurs (tels que ceux qui viennent d’être cités) l’ont rétablie plus tard, conformément à l’avis de leurs prédécesseurs. Cela nous apprend que toute mesure légale, pour laquelle une assemblée doctrinale est prête à se sacrifier, finit par avoir une base immuable, comme cela a été prédit à Moïse sur le mont Sinaï. Ceci est conforme à l’interprétation exégétique de R. Mena sur ce verset: ce n’est pas une parole vaine de votre part (Dt 32, 47); c’est-à-dire, si elle devient vaine, si elle s’annule, c’est votre faute; et pourquoi? parce que vous ne vous donnez pas de mal pour la Loi. Puis il est dit: elle est votre vie (ibid.) Dans quelles conditions l’est-elle? -Si l’on s’en occupe avec zèle.
Pnei Moshe non traduit
מה ופליגי אם פליג הוא על הא דקאמר ר' יוחנן דהל''מ הן וקא''ר יוסי בר בון דלא פליג אלא כך היתה הלכה בידם ואח''כ שכחוה ועמדו השנים והן נביאים אחרונים וחזרו ויסדוה:
סופו להתקיים בידם. שיסכימו לדבר כמה שנאמר למשה בסיני וכך יתקיים:
ואתיא וכו' כדגרסינן להא לעיל (בפ''ק דפאה) וספ''ח דכתובות בכמה מקומות:
רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְרִבִּי חִייָה בַּר וָוא בַּבְלַייָא תְּרֵין מִילִּין סַלְקוֹן בְּיֶדְכּוֹן מַפְשׁוּטִיתָא דְּתַעֲנִיתָא וַעֲרָֽבְתָא דְיוֹמָא שְׁבִיעִייָא. וְרַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָֽמְרִין אַף הָדָא מַקְזְתָה.
Traduction
R. Yohanan dit à R. Hiya bar Wawa de Babylone: vous avez rapporté de votre contrée deux bonnes règles: 1° l’on se prosterne la face à terre aux jours de jeûne; 2° vous organisez le comput de l’année de telle sorte que le 7e jour de la fête des tentes ne puisse être un samedi pour que l’on puisse porter des saules au Temple. Cependant, ajoutent les rabbins de Césarée, le prosternement en ces jours n’est pas de rigueur (comme il l’est le jour du grand pardon); il suffit de bien se pencher de côté.
Pnei Moshe non traduit
תרין מילין סלקון בידיכן. אלו שני דברים עלו בידכם בני בבל ואנחנו קבלנו מנהג שלכם וגרסי' להא גם בפ''ד דע''ז (בהלכה א'):
מפשיטותא דתעניתא. השתחויה בפשיטת ידים ורגלים שהיו נוהגין בת''צ כדאמר התם דלא התירו השתחויה בפישוט ידים ורגלים אלא בתענית צבור בלבד:
וערובתא דיומא שביעייא. וערבה שנוהגין ביום ז' של חג ומבבל נתפשט המנהג שהיו עושין זכר למקדש:
אף הדא מקזתה. אף מנהג הקזה באיזה יום מקיזין ובאיזה שאין מקיזין כדאמרינן בשילהי פ' מפנין ומבבל הוא המנהג:
תַּנֵּי נְטִיעָה מֵעֵין עֶשֶׂר וּזְקֵינָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ. אִתָא חֲמֵי נְטִיעָה שֶׁהִיא נִרְאֵית כִּזְקֵינָה אַתְּ נוֹתֵן לָהּ כִּזְקֵינָה וְאַתְּ אָמַר נְטִיעָה מֵעֵין עֶשֶׂר. אָמַר רִבִּי חוּנָה מַהוּ מֵעֵין עֶשֶׂר שֶׁאֵין נְטִיעָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ. שֶׁלֹּא תֹאמַר שָׁלֹשׁ נְטִיעוֹת שֶׁהֵן עוֹשׂוֹת כְּעֶשֶׂר שֶׁאֵינָן עוֹשׂוֹת. וְדִכְוָותָהּ שָׁלֹשׁ זְקֵינוֹת שֶׁהֵן עוֹשׂוֹת כְּעֶשֶׂר שֶׁאֵינָן עוֹשׂוֹת לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר נְטִיעָה מֵעֵין עֶשֶׂר.
Traduction
On a enseigné: on nomme jeunes arbres ceux qui, à dix, produisent la quantité exigée précédemment (un kikar), et vieux s’ils la fournissent à trois. -Comment est-ce possible? Si un jeune arbuste a l’apparence d’un vieux (et produit autant), on doit lui appliquer la règle des vieux arbres et ne pas laisser cultiver jusqu’au nouvel an; et cependant notre Mishna permet de cultiver jusqu’à ce moment lorsqu’il y a 10 jeunes arbustes? -En voici l’explication, dit R. Houna: en assignant aux jeunes la proportion de dix, on a voulu dire qu’on ne leur applique pas la règle des 3 arbustes vieux, comprenant un terrain de la valeur d’un saa, si même les 3 jeunes fournissent la même quantité que dix (il s’agit de l’espace de terrain, et non de l’époque); de même, lorsque 3 arbustes vieux ne produisent pas la mesure prescrite et paraissent jeunes, ils ne perdent rien de leur caractère légal; et, pour les féconder, on cultive le terrain d’un saa. Voilà pourquoi l’on a fixé la proportion de chaque espèce d’arbre.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא (פ''ק) ולא הועתקה כאן אלא הסיפא ובתוספתא דפוס ג''כ חסרה במקצת וה''ג בתוספ' כתיבת יד אשר לפני אשר הובאה ממצרים וזקינה נראית כנטיעה הרי היא כנטיעה ונטיעה נראית כזקינה הרי היא כזקינה מה בין זקינה לנטיעה זקינה עד עצרת נטיעה עד ר''ה זקינה מעין ג' ונטיעה נראית כזקינה מה בין זקינה לנטיעה זקינה מעין ג' ונטיעה מעין עשרה. וקס''ד השתא דמה דתני ברישא נטיעה נראית כזקינה הרי היא כזקינה היינו לכל דבר דאם האילן גדול הוא ונראה כאילן זקן דינו כזקן ממש והלכך מתמה הש''ס איתא חמי דהא גופא קשיא דברישא אמרת דהואיל ונראית כזקינה נותנין לה דינה כזקינה והדר קתני בסיפא מה בין זקנה לנטיעה וכו' והאי מה בין דסיפא ע''כ אהאי חלוקה שאם נראית כזקינה מתפרשא דבין נטיעה ממש לזקינה ממש הא כבר תנא לה ברישא אלא ודאי דהכא קמ''ל דבנטיעה נראית כזקנה יש ג''כ חילוק בינה לבין זקינה ממש דזקינה ממש היא מעין ג' כלומר דדינה כג' אילנות לבית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן ונטיעה מעין עשרה כלומר הך נטיעה אף שהיא נראית כזקינה מ''מ דינה כשאר נטיעות ומעין עשרה שאם עשר נטיעות בבית סאה אז חורשין כל בית סאה וקשיא ארישא:
א''ר חונה מהו מעין עשר. דקתני בסיפא לענין שאין נטיעה מעין ג' דלא לכל דבר קאמר ברישא דהוי כזקנה אלא דלהאי דינא לא הוי כזקנה כדמסיק ואזיל:
שלא תאמר שלש זקנות שהן עושות כעשר שאינן עושות ודכוותה שלש נטיעות שהן עושות וכו' כצ''ל ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות בטעות. כלומר דלא תימא הואיל ובזקנות הדין הוא דג' אילנות לבית סאה צריך שיהו ראוין לעשות ככר דבילה ואם הן עשרה א''צ שיעשו כדתנן לעיל (בהלכה ד') דבין עושין ובין אינן עושין חורשין כל בית סאה בשבילן וא''כ שלש זקנות העושות כעשר שאינן עושות ומהו דתימא דה''נ דכותה בנטיעות אלו שהן נראות כזקנות דג''כ הוא כך דשלש שהן עושות כעשר שאינן עושות וחורשין כל בית סאה בשבילן:
לפום כן צריך מימר. הלכך קמ''ל בסיפא דלעולם נטיעה מעין עשרה ואע''פ שהיא נראית כזקנה דלא אמרו ברישא דאם נראית כזקנה דינה כזקנה אלא לחומרא כדקתני בה מה בין זקנה לנטיעה זקנה עד עצרת נטיעה עד ר''ה ובהא הוא דאמרינן דהולכין אחר המראה ולפעמים גם לקולא כגון בזקנה שנראית כנטיעה דינה כנטיעה וחורשין עד ר''ה ונטיעה שנראית כזקנה דינה כזקנה ואין חורשין אלא עד העצרת משום מראית העין אבל לענין מעשה הפירות לעולם נטיעות נחשבין הן ואע''פ שנראית כזקנה וטעמא דהואיל דלא שכיחא שהנטיעות הילדות יעשו פירות עד שיתגדלו אין הולכין בהן אחר המעשה ואף שלפעמים אירע שעשו ולעולם בעינן שיהו עשר לבית סאה ואז הוא שחורשין כל הבית סאה בשבילן דלא פלוג רבנן:
שְׂדֵה קָנִים נִידּוֹנוֹת כִּשְׂדֵה תְבוּאָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בַּר חֲנִינָה בְּסָאתִים שָׁנוּ.
Traduction
– Quant au champ de joncs, il subit la loi du champ de blé (on le cultive jusqu’à Pâques). Selon R. Abahou au nom de R. Yossa ben Hanina, cet enseignement s’applique à une terre de la valeur de deux saas.
Pnei Moshe non traduit
שדה קנים נידונות כשדה תבואה. בתוספתא שם היא שנוייה וכלומר דאם נטע קנים בשדה שיתגדלו ויתעבו וכהאי דאמרינן לעיל (בפ''ו דדמאי) דשכיח שעושין כן נידונית כשדה תבואה וכדמפרש ר' אבהו בסאתים שנו כלומר שדינה כשדה לבן דזמנה עד הפסח כדלקמן (בפרק ב') ולא כשדה האילן דשיעורה בג' אילנות לבית סאה אלא אף בסאתים והוא הדין נמי טפי אלא משום דבשדה אילן קתני סאה קאמר הכא בסאתים וקא משמע לן דלעולם דינה כשדה תבואה שהיא שדה לבן:
אֵין צָרִיךְ לוֹמַר כו'. 2b רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּדַעְתֵּיהּ דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר אֵין הָעוֹמֶר בָּא מִסּוּרִיָּה יָצָא קְצִיר הָעוֹמֶר שֶׁיְּהֵא מִצְוָה.
Traduction
Enfin, lorsque R. Ismael dit qu’il est question seulement de culture volontaire et de moisson volontaire, il se conforme à sa propre opinion; car, dit-il, en cette 7e année, la gerbe ne peut provenir que de la Syrie (hors de la Palestine), et pour que l’on puisse enfreindre le repos du Shabat, il s’agit évidemment d’une gerbe pour laquelle il y a une obligation à remplir.
Pnei Moshe non traduit
אין צריך לומר כו' ר' ישמעאל כדעתיה וכו'. הך דר' ישמעאל גרסינן לקמן (בריש פ''ד דשקלים) דמייתי התם מתניתן דמנחות כל הקרבנות הציבור והיחיד באין מן הארץ ומחו''ל מן החדש ומן הישן חוץ מן העומר ושתי הלחם שאינן באין אלא מן החדש ומן הארץ ומוקי לה כר' ישמעאל דס''ל אין העומר בא אף מן הסוריא אלא מא''י דוקא ומייתי ראיה גם מהכא דס''ל דיצא קצירת העומר שהיא מצוה ואין להביא עומר אלא מן החדש ומא''י דוקא והלכך לא שכיחא ולפיכך דרשו דאף קצירת העומר דוחה את השבת כמו הקרבתו:
Shvi'ite
Daf 3a
משנה: הַנְּטִיעוֹת וְהַדִּילוּעִין מִצְטָֽרְפִין לְתוֹךְ בֵּית סְאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עֲשָׂרָה דִּילוּעִין לְתוֹךְ בֵּית סְאָה חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. עַד אֵימָתַי נִקְרְאוּ נְטִיעוֹת רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר עַד שֶׁיָּחוֹלוּ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שֶׁבַע שָׁנִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּאִילָן נְטִיעָה כִשְׁמָהּ. אִילָן שֶׁנִּגְמָם וְהוֹצִיא חֲלִיפִּין מִטֶּפַח וּלְמַטָּן כִּנְטִיעָה מִטֶּפַח וּלְמַעֲלָן כְּאִילָן דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
S’il y a de jeunes arbustes et des courges (26)Et qu'il y ait, bien entendu, majorité d'arbustes. dans un champ de la contenance d’un saa, on les suppose réunis (et l’on peut cultiver le tout). R. Simon ben Gamliel ajoute: n’y eut-il que dix courges dans le champ de la contenance d’un saa, on le cultive en entier, jusqu’au nouvel an de la 7e année (27)Parce que, selon lui, l'extension des courges équivaut à la grandeur d'un arbre.. Jusqu’à quel moment les arbustes sont-ils jeunes (et ne sont pas encore des arbres, pour que 3 suffisent à constituer le champ)? R. Eliézer ben Azaria dit: jusqu’à ce qu’il soit permis d’en manger (dans la 4e année contre rachat); R. Josué dit jusqu’à ce qu’ils aient sept ans; R. aqiba dit: aussi longtemps qu’on les nomme en général jeunes arbres (cela dépend de l’usage général). Si un arbre, après avoir été taillé, produit de nouveaux rejetons, on le nomme jeune arbre (28)Sous le rapport de la culture et des années de stages à observer (Orla) avant d'en manger., s’il n’a pas été coupé, à plus d’un palme de hauteur au-dessus du niveau de la terre; mais s’il a été coupé plus haut, il continue à s’appeler arbre (vieux). Tel est l’avis de R. Simon.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הנטיעו' והדלועין מצטרפין לתוך בית סאה אם יש בין כולן עשרה חורשין כל בית סאה בשבילן:
רשב''ג אומר. אפילו היו כל העשרה דלועין חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר''ה כאלו הן נטיעות ומסיק בגמ' דלא אמר רשב''ג אלא בדלעת יונית מפני שהיא גדולה כאילן ולא בשאר דלועין ואין הלכה כרשב''ג דדוקא מצטרפין הן כת''ק ואין חילוק בין דלעת יונית לבין שאר דלועין:
מתני' עד שיחולו. כדמפרש בגמרא על הא דבעי אם עד שיפדו בשנה הרביעית ואם לא פדאן בשנה הרביעית עד שיעשו חולין מאליהן בשנה החמישית:
נטיעה כשמה. כל מר כל זמן שבני אדם קורין אותה נטיעה ואין קורין אותה אילן והלכה כר''ע:
אילן שנגמם. שנחתך והוציא חליפין שנתגדל אח''כ:
מטפח ולמטה. כל זמן שהוא פחות מטפח דינו כנטיעה לענין חרישה בתוס' שביעית אבל לא לענין ערלה ואם נקצץ מטפח ולמעלה דינו כאילן והלכה כר' שמעון:
משנה: עַד אֵימָתַי חוֹרְשִׁין שְׂדֵה הַלָּבָן עֶרֶב שְׁבִיעִית מִשֶּׁתִּיכְלֶה הַלֵּיחָה כָּל זְמָן שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹרְשִׁין לִיטַּע מִקְשָׁאוֹת וּמִדְלָעוֹת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן נָתַתָּ תוֹרַת כָּל אֶחֶד וְאֶחָד בְּיָדוֹ. אֶלָּא בִשְׂדֵה הַלָּבָן עַד הַפֶּסַח וּבִשְׂדֵה הָאִילָן עַד הָעַצֶּרֶת.
Traduction
Jusqu’à quand peut-on cultiver, pendant la 6e année, un champ blanc (31)Comme il n'y pas d'arbre projetant de l'ombre noire, le champ est relativement blanc, dit Maïmonide., ou de blé (sans arbres)? Jusqu’à ce que l’humidité de la terre par la pluie cesse, c’est-à-dire aussi longtemps que l’on cultive les champs de concombres et de courges. -Mais, objecta R. Simon, ne serait-ce pas abandonner la loi à l’arbitraire de chacun? (Comment ajouter foi aux déclarations sur la cessation de l’humidité)? -On dit donc: dans le champ de blé, on cultive jusqu’à Pâques; pour les arbres, jusqu’à Pentecôte (32)En 1, 1, R. Gamaliel a répondu d'avance à ces objections. Comp. (Moed Qatan 3b)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' עד אימתי חורשין שדה הלבן. שדה של תבואה וקטנית נקרא שדה לבן לפי שאין בה אילן ואין כאן צל וכן מפני שכשמתבשלת התבואה היא מתלבנת:
עד שתכלה הליחה. לחלוחית הקרקע מחמת הגשמים והוא כל זמן שבני אדם חורשין כדי ליטע במקשאות ומדלעות והוא מקום שזורעין בו הקשואים והדלועין אבל מכאן ואילך מיחזי כמתקן שדהו לצורך שביעית:
א''ר שמעון נתת תורת כאו''א בידו. שזה אומר כלתה הליחה וזה יאמר לא כלתה הליחה בתוך שלי:
אלא בשדה לבן. שהיא עשויה לזורעה אחר החרישה וצריך שבתחלה תהא הליחה קיימת אין חורשין אלא עד הפסח ובשדה האילן שהיא נטועה מכבר ואין צריך שתהא רוב הליחה קיימת והחרישה היא כדי שירדו הגשמים בתוך הקרקע לפיכך חורשין בה עד העצרת והכי קאמר בגמ' והלכה כר''ש וכל זה בזמן המקדש כדאמרי' לעיל בריש מכילתין דר''ג ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו והם פסח ועצרת והתירו בזמן הזה לחרוש עד ר''ה של שביעית:
הלכה: הַנְּטִיעוֹת וְהַדִּילוּעִין כו'. וְהֵן שֶׁיְּהוּ נְטִיעוֹת רָבוֹת עַל דִּילוּעִין. רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל בָּעֵי לֹא מִסְתַּבְּרָא בִּדְלַעַת יְוָונִית. הָתִיב רִבִּי מָנָא וְהָתַנֵּי שְׁלֹשָׁה קִישּׁוּאִין וּשְׁלֹשָׁה דִּילוּעִין וְאַרְבַּע נְטִיעוֹת מִצְטָֽרְפִין וְחוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. לָא אַתְיָא דְלָא עַל סֵיפָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עֲשָׂרָה דִּילוּעִין לְבֵית סְאָה חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה עָלֶיהָ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל בָּעֵי לֹא מִסְתַּבְּרָא בִּדְלַעַת יְוָונִית.
Traduction
Il faut que les arbustes soient plus nombreux que les courges. R. Hanina, fils de R. Hillel, dit que cette majorité n’est applicable qu’aux courges grecques. Mais, objecta R. Mena, n’a-t-on pas enseigné: l’on associe 3 concombres, 3 courges et 4 jeunes arbustes, pour qu’en leur faveur on puisse cultiver tout le terrain d’un saa? (Et cependant il n’y a que 4 arbustes contre 6)? En effet, l’observation de R. Hanania se rapporte à la fin de cet enseignement, où il est dit: Selon R. Simon ben Gamliel, lorsqu’il y a 10 courges dans un champ d’un saa, on peut, à cause d’elles, cultiver tout le champ; et, à ce propos, il est dit que la règle ne s’applique qu’aux courges grecques.
Pnei Moshe non traduit
גמ' והן. ודוקא שיהו הנטיעות רבות על הדלועין כגון שהיו הנטיעות ששה והדלועין ד' אז מצטרפין הן:
לא מסתברא. אם זה לא מסתברא דדוקא בדלעת יונית שהיא נראית כנטיעה הוא דאמרו כן אבל לא בשאר דלועין:
התיב רב מנא והתני. בתוספתא (פ''ק) ג' קשואין וכו' אלמא דאף קשואין מצטרפין הן. וא''כ הני דלועין נמי אף בשאר דלועין אמרו:
לא אתיא. הא דר' חנניה אלא על הסיפא דרשב''ג אומר וכו' עליה הוא דשייך דקאמר לא מסתברא אלא בדלעת יונית:
עַד אֵימָתַי נִקְרְאוּ נְטִיעוֹת כו'. מַהוּ עַד שֶׁיָּחוֹלוּ עַד שֶׁיִּפָּדוּ אוֹ עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ חוּלִין מֵאֵילֵיהֶן. רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּינִי מַתְנִיתָא עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ חוּלִין מֵאֵילֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוּדָן מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר רִבִּי אַף שֶׁאָֽמְרוּ בְּנוֹת חָמֵשׁ בְּנוֹת שֵׁשׁ בְּנוֹת שֶׁבַע אֶלָּא בִגְפָנִים בְּנוֹת חָמֵשׁ. בִּתְאֵינִים בְּנוֹת שֵׁשׁ. בְּזֵיתִים בְּנוֹת שֶׁבַע. וַאֲנָן חָמֵיי הָדָא מֻרְבִּיתָה דִתְאֵינְתָה אַתְיָא בְּפוּרֵי. אָמַר רִבִּי יוּדָן כְּרִבִּי טְרִיפָן לְעוּבְיָהּ.
Traduction
De quelle façon entend-on qu’ils deviennent profanes? Est-ce par le rachat (la 4e année), ou par leur transformation spontanée (l’an 5e)? C’est de cette seconde façon que parle la Mishna, dit R. Aba bar Jacob au nom de R. Yohanan. L’assertion de R. Josué dans notre Mishna est conforme à ce qu’il dit ailleurs (29)Cf. Orla 1, 3, fin.: bien que l’on ait dit que les produits peuvent indifféremment être âgés de 5 ans, ou de 6, ou de 7, pourtant les ceps de vigne devront être de 5 ans; pour les figues, il faut 6 ans; pour les olives, 7 ans. -Mais ne voit-on pas parfois des branches de figuier surchargées de fruits dès la fête de Purim (au mois d’Adar)? -C’est vrai, répond R. Juda, lorsqu’elles s’étendent en épaisseur ou en largeur, mais non lorsqu’elles gagnent en hauteur.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מהו עד שיחולו. אם עד שנפדו בשנה הרביעית כדין נטע רבעי ומל' חילול הוא או מלשון חולין הוא ועד שיעשו חולין מאליהן וזהו בשנה החמישית דאף אם לא פדאן ברביעית מ''מ הפירות של חמישית הם חולין מאליהן:
ר' אבא בשם ר' יוחנן. פשיט לה דכן הוא דקתני עד שיעשו חולין מאליהן ונקראין נטיעות עד ה' שנים:
ואתיא. האי פירושא דר' יותנן בדברי ר''א בן עזריה דמתני' כהאי דר' יהושע בתוספתא דקאמר שיש שנקראו נטיעות עד חמש שנים:
כדקתני. התם (בפ''ק) וה''ג שם איזו היא נטיעה ר' יהושע אומר בת חמש בת שש בת שבע אמר רבי מפני מה אמרו בת חמש בת שש בת שבע אלא אומר אני גפנים בני חמש תאנים בני שש וזיתים בנות שבע. והכי מייתי לה לקמן (בפ''ק דערלה):
ופריך הש''ס והא אנן חמיי חדא מרביתא דתאנתא אתיא בפירי. ילדה אחת של תאנה שמוציאה פירות והיא לא היתה בת שש ואמאי קרי לה נטיעה עד שש אם היא מביאה פירות מקודם:
א''ר יהודה בן טרפון לעוביה. שאינה מתעבה להיות כאילן עד שש ולפיכך קרו לה נטיעה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שְׁנֵיהֶן אָֽמְרוּ דָּבָר אֶחָד דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רִבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הַגּוֹמֵם אֶת כַּרְמוֹ פָּחוֹת מִטֶּפַח חַייָב בְּעָרְלָה מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִין דִּבְרֵי חֲכָמִים עַד שֶׁיִּגּוֹם מֵעִם הָאָרֶץ.
Traduction
Quant à l’arbre taillé, R. Simon et R. Eliézer ben Jacob disent tous deux une seule et même chose; car R. Samuel bar Nahman ou R. Jonathan dit au nom de R. Eliézer ben Jacob: lorsque l’on taille sa vigne à une hauteur moindre que celle d’un palme (30)Comp. Ci-dessus, (Kilayim 6, 2.), on est obligé de tenir compte à nouveau des années de stage (orla), à cause de l’apparence (la vigne paraît nouvelle); selon les autres sages, ce n’est vrai que lorsqu’on la coupe jusqu’au niveau du sol.
Pnei Moshe non traduit
ר''ש. דמתני' דקחשיב לאילן שנגמם עד פחות מטפח כנטיעה ור''א בן יעקב אמרו דבר אחד:
דא''ר שמואל בר נחמן וכו'. לקמן (בפ''ו דכלאים) גריס לה בהדי שאר מילי דראב''י דקחשיב התם:
הגומם את כרמו פחות מטפח. שקוצץ כל הגפנים עד שיהו פחותין מטפח חייב בערלה מפני מראית העין לפי שנראות הן כנטיעה בת שנתה והרואה שאוכלין מפירותיה יאמר פירות ערלה מותרין הן אלמא דכל פחות מטפח כנטיעה מחשבינן לה:
דברי חכמים. פליגי וסברי דעד שיגום אותן עד הארץ אז מה שיתגדל אח''כ חייב בערלה כאלו נטעה מחדש אבל כל זמן שנשאר אפי' פחות מטפח פטור ולא חיישי מפני מראית העין:
הדרן עלך שדה האילן
3a לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל דִּשְׁמוּאֵל אָמַר בַּעֲשׂוּיִין שׁוּרָה. תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁהֵן מְפוּזָּרוֹת בְּתוֹךְ בֵּית סְאָה אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כְּאִילּוּ מְלֵאָה בְּרַם הָכָא כּוּלָּן נְתוּנִים בְּמָקוֹם אֶחָד.
Traduction
Est-ce que la Mishna (en restreignant la culture à la place strictement nécessaire) n’est pas en contradiction avec Samuel, qui autorise la culture de tout le saa lorsque les arbres forment une rangée droite? Les deux cas ne sont pas semblables: Samuel exprime son avis au cas où les arbres sont tellement dispersés dans le champ, qu’il en paraît rempli (aussi tout le champ fait partie de la culture des arbres), tandis qu’ici toute la rangée n’occupe qu’une ligne (on ne cultivera donc que ce qui est juste nécessaire).
Pnei Moshe non traduit
לית הדא פליגא על שמואל. אסיפא דמתניתן קאי דקתני היו עשויות כשורה אין חורשין להן אלא לצרכן וכי לא פליגא היא על הא דאמר שמואל לעיל (בהלכה א') דבשלשה אילנות עשוין כשורה מיירי ואפ''ה חורשין כל בית סאה בשבילן:
תמן. כלומר דמשני דלא דמי לעשר נטיעות דמתני' דע''י שהן מפוזרות בכל הבית סאה את רואה כאלו כל הבית סאה מלאה כרם ובשבילן הוא חורש ולא בשביל השדה והלכך מפוזרות דוקא בעינן דאם הן נתונין במקום אחד כשורה אינו ניכר מה שחורש דבשבילן הוא חורש הואיל ונטיעות ילדות הן:
הכא כולן נתונין במקום אחד. כלומר אבל הכא גבי אילנות זקנות דריש פרקין אף שהן כולן נתונין במקום אחד הואיל ואילנות גדולות הן ניכר הוא שבשבילן הוא חורש לכל הבית סאה. א''נ דהאי הכא וכו' סיומא דמילתא לטעמא דמתני' הוא וכלומר דדוקא במפוזרות את רואה וכו' אבל הכא בעשויות כשורה הוי כאילו נתונין במקום אחד ואינו ניכר שבשבילן הוא חורש להבית סאה ושאני מתני' דריש פרקין והיינו הך דאמרן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source